הגורמים לנסיגת חניכיים

לעיתים קרובות, חוסר זמן או לחץ הם הסיבה להתרגלות לטכניקת היגיינת פה לקויה. בתנועות קרצוף של מברשת השיניים, קצות הזיפים חולפים תמיד על פני אותה נקודה בשולי החניכיים. כתוצאה מכך, החניכיים נפצעות בשל הפעלת הכוח. במהלך ההחלמה, שולי החניכיים נסוגים.

כדי למנוע נסיגות חניכיים, יש לשפר את טכניקת היגיינת הפה ובמידת הצורך לתקן אותה. כמו כן, בדיקות סדירות במרפאת השיניים יכולות לסייע בזיהוי מוקדם של סימנים אפשריים לנסיגת חניכיים.

גם השימוש במברשות שיניים בעלות זיפים קשים מגביר את הסיכון להתפתחות נסיגות חניכיים. מסיבה זו, ניתן להמליץ על מברשת שיניים בעלת זיפים בינוניים או רכים.

אנשים בעלי חניכיים מסוג דק יותר רגישים באופן עקרוני לנסיגות חניכיים יותר מאנשים בעלי חניכיים מסוג עבה יותר. סוג החניכיים נקבע בעיקר באופן גנטי. לכן, במיוחד אנשים בעלי חניכיים מסוג דק צריכים להקדיש תשומת לב מיוחדת לשיפור היגיינת הפה הביתית שלהם.

בבדיקה אצל רופא השיניים ניתן לקבוע את עובי החניכיים. במיוחד לפני תחילת טיפול אורתודונטי (יישור שיניים) יש לברר את הסיכון להיווצרות נסיגות חניכיים.

טיפולים אורתודונטיים יכולים להתבצע באמצעות מכשירים נשלפים (פלטות) או מכשירים קבועים (ברקטים). הסיכון להיווצרות נסיגות חניכיים מוגבר במיוחד בשימוש במכשירים קבועים.

נסיגות חניכיים מופיעות אצל כ-20 אחוז מהמבוגרים העוברים טיפול אורתודונטי. אצל בני נוער מתחת לגיל 16, נסיגות חניכיים שכיחות הרבה פחות לאחר שסיימו את יישור השיניים.

נסיגות חניכיים יכולות להופיע הן במהלך טיפול אורתודונטי והן מספר שנים לאחר סיומו.

לעישון סיגריות יש מגוון השפעות שליליות על כל גוף האדם. מלבד קיצור תוחלת החיים הכללית, מעשנים סובלים גם בשכיחות גבוהה משמעותית משינויים ברירית, ועד לסרטן חלל הפה.

מעשנים של יותר מ-20 סיגריות ביום מראים הרבה יותר נסיגות חניכיים מאשר לא מעשנים. בשל העמידות המופחתת, שולי החניכיים אצל מעשנים גם רגישים יותר, למשל להשפעה המכנית של זיפי מברשת השיניים.

בשל אספקת הדם המופחתת לחניכיים אצל מעשנים באופן כללי, אין לבצע אצלם טיפולים כירורגיים. רק לאחר הפסקת עישון מוצלחת ניתן לגשת לכיסוי כירורגי של משטחי השורש החשופים, אם הוא נדרש.

מלבד טבק הרחה, טבק הלעיסה הוא הצורה הנפוצה ביותר של צריכת טבק ללא עשן. טבק הלעיסה מונח בצורה חופשית או ארוז בשקיקים מתחת לשפה העליונה, וכך בא במגע עם רירית הפה. במהלך זה הטבק משחרר, מלבד הניקוטין, גם חומרים רעילים, שעלולים להיות גם מסרטנים.

השפעת הניקוטין היא שיוצרת את האופי הממכר של טבק הלעיסה. כך הצרכנים הופכים תלויים בו.

טבק הלעיסה גורם לגירוי של רירית הפה וכן לנסיגות חניכיים. הגירויים יכולים לחלוף לאחר הפסקת השימוש בטבק הלעיסה. עם זאת, נסיגות החניכיים נשארות גם לאחר הפסקת הצריכה, ולכן ייתכן שיהיה צורך לטפל בהן בניתוח.

משחק תכוף בפירסינג הוא הרגל שעלול להזיק לשיניים ולחניכיים. כ-80 אחוז מהעונדים מראים באזורי המגע המתאימים גם אובדן של רקמת השן הקשה עצמה, וב-25% מהמקרים מופיעות גם נסיגות חניכיים.

לאחר הסרת הפירסינג, נסיגת החניכיים שנוצרה נשארת, ולכן, בהתאם לנסיבות, יש לטפל בה בניתוח.

לאחר טיפול בפרודונטיטיס נצפית בדרך כלל ירידת חניכיים. עם זאת, בטיפול פריודונטלי ירידה זו רצויה, שכן בזכות הצטמקות שולי החניכיים יכולים כיסי החניכיים הלא רצויים להחלים.

בניגוד לנסיגות חניכיים אצל אנשים ללא פרודונטיטיס, לא ניתן לבטל את ההצטמקויות שנוצרו במהלך החלמת החניכיים.